דלקת חניכיים

תוכן העניינים: הצג

החניכיים ותפקידן

החניכיים הן רקמה רכה אשר מספקת מעטפת לאזור המחבר בין השיניים לעצמות הלסת. הן נועדו לבודד להגן על אזור רגיש זה וכן לאחוז בשיניים ולשמור עליהן במקום בתוך חלל הפה. אי שמירה על ההגיינה בפה עלולה לגרום לבעיות ומחלות חניכיים שונות, כגון: עששת בשיניים, כאבים, נסיגת חניכיים, פגיעה באחיזה של השיניים בפה וכן לדלקות חניכיים בדרגות שונות.

מהי דלקת חניכיים וכיצד היא נוצרת?

דלקת החניכיים זוהי מחלה נפוצה במיוחד, ממנה רוב האוכלוסייה סובלת בשלב כלשהו במהלך החיים. למרות שכיחותה רבים נוטים להקל ראש בתופעה, דבר שעלול להוביל להחמרה ולבעיות בריאותיות שונות בעתיד. היא מתרחשת עקב הצטברות של חיידקים לאורך הזמן במרווחים הזעירים בין החניכיים לשיניים, מדובר באזור רגיש מאוד וחממה פוריה להצטברות של חיידקים.

אי שמירה על היגיינת הפה וניקוי יסודי של אזור הזה החיידקים עלולים להוביל להיווצרות של שכבה חיידקית – פלאק. במידה והפלאק לא יוסר באופן יעיל הוא ישחרר רעלנים מרקמת השן לעומק אזור החיבור של שורש השן ועצמות הלסת אשר מספק עוגן לשיניים. כתוצאה מכך נוצרת דלקת החניכיים אשר מתבטאת במספר דרכים כמפורט בפסקה הבאה.

סיבות נוספות להיווצרות הדלקת הן: חיידקים ונגיפים שונים, פטריות, גורמים גנטיים וכן כביטוי של מחלות רב מערכתיות שפוגעת ברקמת החניכיים.

תסמינים - כך נזהה דלקת בחניכיים

ראשית, נציין כי חניכיים בריאות הן בצבע ורוד ומנוקדות באופן דומה לקליפת התפוז. הסימנים הבאים אופיינים לחניכיים עם דלקת:

דימום מהשיניים – תופעה זו יכולה להתרחש במקרה של דלקת בזמן הברשת השיניים, בדגש על ניקוי אזור המפגש בין השיניים לחניכיים שהוא האזור הרגיש והמזוהם.

ריח רע מהפה – עלול להתפתח כתוצאה משחרור רעלנים (גזים גופריתיים) בעלי ריח רע כתוצאה מפעילות החיידקים, כמו גם עקב היווצרות מוגלה וכן ריח ממזון נרקב בין השיניים כתוצאה מנסיגת חניכיים שעלולה להיווצר עקב הדלקת. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים שהריח הרע מקורו אינו בדלקת חניכיים, אלא כתוצאה מאכילת מזון מסוים, בקטריות על הלשון, בעיות קיבה ובעיות רפואיות אחרות.

חניכיים אדומות ומדממות – כפי שצוין לעיל, חניכיים בריאות הן בעלות גוון ורוד, כאשר צבען הופך לאדום הדבר מעיד על כך שהן אינן בריאות וכי יתכן וישנה דלקת, כמו גם דימום מתמשך מהחניכיים.

חניכיים נפוחות – אחד הסממנים הבולטים לכך כי קיימת דלקת חניכיים, מצב אשר מצריך בדיקה מקצועית על ידי פיורודנט (מומחה למחלות חניכיים). במקרה של דלקת חניכיים כרונית (בהמשך הסבר על סוגי דלקות) הנפיחות תלווה גם בחניכיים בגוון אדום, דימום, כיסי חניכיים עמוקים וריח רע. במקרה של דלקת חניכיים חריפה החניכיים יתנפחו במהירות וכן ייתכנו הפרשות מוגלתיות.

שיניים רפויות – כאן כבר מדובר במצב מתקדם של הדלקת, המחייב בדיקה וטיפול מיידי.

סוגי דלקות חניכיים

דלקת חניכיים – ג’ינג’יביטיס (Gingivitis)

דלקת החניכיים הנפוצה ביותר אשר נחשבת לקלה ביותר. מדובר בדלקת של רקמות החניכיים הרכות אשר נגרמת עקב יצירת רובד חיידקי ללא אובדן עצם. היא נמצאת בשלביה הראשונים והיא תתאפיין בתופעות אשר צוינו לעיל של אדמומיות, דימום, ריח רע מהפה, חניכיים נפוחות ועוד. דלקת זו עלולה להתפתח בגיל וניתן לטפל בה באמצעות שמירה על היגיינת הפה, ביקור תקופתי אצל שיננית וכן באמצעות בדיקה וטיפול אצל פריודונט.

דלקת חניכיים כרונית (פריודונטיטיס כרוני)

שלב מתקדם יותר של המחלה אשר נגרם עקב אי טיפול בג'ינג'יבטיס. מדובר במחלה כרונית ובה ישנו אובדן עצם והתפתחות של כיסי חניכיים בעומקים שונים. נפוצה יותר אצל מבוגרים, אך קיימת גם בקרב צעירים. יכולה להתפתח באופן מקומי או באופן מפושט בחניכיים ועלולה להחמיר בקצב מהיר ללא טיפול.

דרגות חומרה של פריודונטיטיס כרוני (ע"פ עומק כיסי החניכיים והפגיעה בעצם הלסת ורקמות התמיכה והאחיזה בשן):

קלה (Slight) : עד 2 מ"מ פגיעה
בינונית (Moderate): שלושה עד ארבעה מ"מ
חמורה (Severe) : יותר מחמישה מ"מ

על מנת לטפל במחלה יש צורך בטיפול פיורודנטי רלוונטי בהתאם לדרגת חומרת הדלקת. במקרים הקלים טיפול היגייני מקיף עצמאי הכולל טיפול שיננית בתכיפות גבוהה יותר, הקפדה על צחצוח נכון ושימוש בכלי היגיינה מומלצים על ידי הרופא (מברשת ומשחה מתאימה, מי פה, חוט דנטלי במידת הצורך וכו') עשוי להספיק.

במקרים בינוניים – חמורים בהם החל הרס של מנגנון התמיכה בשן, תזוזת שיניים ויצירת מרווחים יעלה הצורך בטיפולים רפואיים מתקדמים יותר. הכולל הסרת אבנית ורעלנים מהשורש על ידי טיפול הקצעת שורשים תוך מעקב אחר תוצאות הטיפול לאחר כ-3 שבועות ולראות אם חל שיפור או אם יש לבצע הקצעת שורשים חוזרת או ניתוח חניכיים לשם צמצום המרוויח בכיסי החניכיים.

פריודנטיטיס אגרסיבי

מחלת חניכיים זו הינה בעלת שכיחות נמוכה ועלולה להתפתח דווקא בגילאים צעירים יותר, כאשר הגורם המשפיע ביותר קשור לגנטיקה. הפגיעה הדלקתית גם ברקמות התמיכה והאחיזה יכול להיות ברמה המקומית בשיניים החותכות והטוחנות או פגיעה כללית (נרחבת יותר) בכל השיניים. כהשטיפול כאן דומה זה לדלקת החניכיים הכרונית בהתאם לרמת החומרה של המחלה כפי שצוין לעיל.

פריודנטיטיס כסימן למחלה רב מערכתית

ישנן דלקות מיסב שן אשר הגורם המרכזי שלהן אינו קשור להצטברות רובד חיידקי אלא כתוצאה מבעיות אחרות בגופנו, כגון: בעיות במערכת הדם וכן מבעיות ומחלות גנטיות.

דלקות רירית החניכיים

דלקת חניכיים כיבית-נמקית (Necrotizing Ulcerative Gingivitis)

מחלה שמתבטאת בנמק ברקמת החניכיים אשר מקשרת בין שורש השן לעצם המשמש לה כעוגן. המחלה מתבטאת בדימום, ובתחושת טעם של מתכת, ריח רע מהפה ובמקרים מסוימים גם רגישות של בלוטות הלימפה. נפוצה בקרב הסובלים ממחלות שונות, כגון: סוכרת, חולי איידס ובקרב בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. גורמים אפשריים נוספים להתפרצות הדלקת הם: תת תזונה, עישון, לחצים נפשיים וטראומה.

דלקת סב-כותרתית (Peri-Coronitis)

דלקת אשר מתפתחת לרוב מסביב לשן בינה תחתונה. עלולה להתבטא בכאבים חזקים, נפיחות וקושי בפתיחת מלאה של הפה. במקרה של אי הצלחת הטיפול יהיה צורך לעקור את השן.

גורמי / קבוצות סיכון

גורמי הסיכון להפתחות הדלקת הם רבים ומתחלקים למספר גורמים מרכזיים:

גורמים דנטליים – גורמים מקומיים בסביבת הפה כפי שצוין לעיל והם כוללים הצטברות אבנית ופלאנק (רובד חיידקים) וכן עקב טיפולי שיניים לקויים כגון: סתימה או כתר שלא בוצעו כהכלכה מה שמוביל להצטברות אבנית וחיידקים. שיניים צפופות במיוחד אשר מקשות על ניקוי השיניים מהוות גורם נוסף המגביר את הסיכון להתפתחות הדלקת.

מחלות מערכתיות – כפי שצוין לעיל, ישנן דלקות אשר מקורן מגורמים ומחלות רב מערכתיות, כגון: שינויים הורמונליים, מחלות דם וסוכרת (מאטה את יכולת ריפוי הדלקת).

עישון – נמצא קשר ישיר בין עישון לחומרת הדלקת, כך שמעשנים כבדים נמצאים בסיכון משמעותי לחלות במחלות חניכיים ולפגוע ברקמות הרכות המגנות ותומכות בשיניים.

גנטיקה – הגנטיקה משחקת גם תפקיד בסיכון להתפתחות דלקות ומחלות חניכיים, אצל תימן ויוצאי צפון אפריקה למשל יש סיכון מוגבר להתפתחות דלקת חניכיים כרונית, מה שעלול להוביל לאובדן שיניים בגיל מבוגר.

מין – המחלה נפוצה יותר בקרב גברים

גיל – באופן כללי נפוצה יותר אל מבוגרים (גם בגלל ירידה בתנגודת של הגוף וגם עקב הדרדרות במצב החניכיים לאורך שנים), אך דלקת החניכיים הקלה נפוצה גם אצל צעירים אשר אינם מקפידים על היגיינת השן.

מצב נפשי – מגבירים את חומרת הדלקות ומחלות החניכיים.

אוסטאופורוזיס – מחלה אשר מתבטאת בעצמות חלשות, מה שעלול להוביל לעצמות גוף ושיניים חלשות וכן לבעיות בחניכיים.

נזקי דלקת החניכיים ומדוע כה חשוב לטפל בה

החמרה של הדלקת עלולה להוביל למצב של פגיעה ברקמות העצם והחניכיים ולנסיגת חניכיים עד למצב בו יעלה הצורך בעקירת השן. כמו כן, אי הקפדה על היגיינת השן עלול להגביר את הסיכון לאיבוד שיניים בגיל מבוגר וצורך בהשתלת שיניים.
נזקים אסתטיים – ריח רע מהפה, חניכיים נפוחות ואדומות, תזוזות שיניים, כל אלה ועוד נזקים שעלולים לפגוע במראה האסתטי, זה עלול להיות לא נעים לסובל מהדלקת אך גם לא לסביבה.
נזק כספי – ההוצאות על טיפולי השיניים עלולים להיות כבדים יותר במקרה של הזנחה והחמרה של המחלה.
החמרה של הדלקת בה ישנה חדירה על רעלנים ומזהמים אל אזור החיבור בין רקמות החניכיים לשיניים עלולה להוביל לחדירה של המזהמים למחזור הדם.
במספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא קשר בין דלקות ומחלות חניכיים מתקדמות לסיכון מוגבר להתפתחות מספר מחלות ובעיות בריאותיות, כגון: שבץ מוחי, מחלות לב כליליות, דלקת ריאות ומחלות דרכי נשימה, בקרב נשים הרות – לידה מוקדמת או לידה של תינוק במשקל נמוך, סוכרת ואף אלצהיימר.

טיפול בדלקת חניכיים

מטרות הטיפול העיקריות הן בלימת ההתקדמות של הדלקת, שיקום העצם ורקמות החניכיים לצד הקפדה על תחזוקת השיניים בהתאם להנחיות הרופא. אי טיפול יתבטא בנסיגת חניכיים, אבדן עצם וחשיפת השן למזהמים, כשבסופו של דבר השיניים עלולות לאבד את אחיזתן ולזוז ממקומן ובמקרים של דלקת חריפה ייתכן כי יעלה הצורך לעקור את השן ולבצע השתלת שיניים. כמו כן, כפי שצוין לעיל, הזנחה של הדלקת עלולה להוביל להתפתחות בעיות בריאותיות ומחלות שונות.

הטיפול בדלקת חניכיים מותאם לסוג וחומרת הדלקת. כך שראשית תיבחן חומרת הדלקת אצל רופא השיניים ובהתאם יוענק הטיפול המתאים. במצב של דלקת חניכיים קלה (ג’ינג’יביטיס) הטיפול הראשוני יכלול טיפול בבעיות הדורשות טיפול מיידי (במידה ויש), אם זה כאבים מטרידים, בעיות אסתטיות, תפקודיות ועוד.

במקרים של דלקת מתקדמת יותר (פריודונטיסט) הכוללת אבדן עצם חשוב לקבל אבחון וטיפול אצל פריודונט אשר יבחן את חומרת הדלקת ויקבע את אופן הטיפול ואם הוא דורש גם הליכים מתקדמים יותר, כגון: הקצעת שורשים (גרידת חניכיים) הכוללים ניקוי של כיסי חניכיים עמוקים כשלאחריו תתבצע בדיקה אם חל שיפור במצב או הליך כירורגי (ניתוח).

טיפול הקצעת שורשים כולל הסרה של האבנית, ניקוי יסודי וסילוק שכבת הפלאק (רובד החיידקים) באזור כיסי החניכיים, הסרת פיגמנטים כמו כתמי מזון, משקה ועישון אשר נדבקו אל השן ועטיפת השן במשחת פלואוריד המספקת הגנה מסוימת על השן לאורך תקופה. המטופל גם יקבל הנחיות לתחזוקה וטיפול עצמי עד לביקורת נוספת ובהתאם למצב יוחלט על תכנית הטיפול המשקמת בהמשך.

לרוב, לאחר קבלת הטיפול המתאים ושיפור מצב החניכיים על המטופל לבצע טיפול שיננית כל שלושה חודשים תוך מעקב אחרי מצב החניכיים, במקביל לטיפול ביתי הכוללות שימוש (תוך מתן הסבר על אופן השימוש הנכון) במברשת ומשחות שיניים מתאימות, מי פה וחוט דנטלי.

ניתוח חניכיים

הניתוח כולל סגירת כיסי חניכיים עמוקים וניקוי יסודי של שורש השן או בנייה מחדש של העצם על ידי השתלת עצם תוך שימוש בחומר עצם מהמטופל עצמו או מחומר שמגיע מתורם ושיקום הרקמות על ידי הליך שיקום מונחה הכולל ניקוי השורש והעצם ומילוי בחומר אנטיביוטי מתכלה או לא מתכלה (שידרוש הסרה לאחר כחודש).

הניתוח קצת לא נעים והמטופל עלול להרגיש תחושת אי נוחות או מעט כאבים, ובמידת הצורך יקבל מרשם למשככי כאבים.

מניעת דלקת חניכיים

מספר טיפים אשר ייסעו לכם לשמור על חניכיים בריאות ולהקדים תרופה למכה:

ביקור תקופתי אצל השיננית – חשוב מאוד לא להזניח לבצע ביקורים תקופתיים אצל השיננית, כשההמלצה היא פעם חצי שנה אצל אלה אשר מקפידים על היגיינת הפה. הטיפול של השיננית הוא חשוב מאוד, במסגרתו מוסרת אבנית ושכבות פלאק והוא עשוי לסייע לכם בשמירה על החנייכים כמו גם להפחית סיכון לפגיעה כללית בחלל הפה ובשיניים. מומלץ גם לפנות לשיננית קבועה אשר אתם סומכים עליה, כזאת אשר עושה את עבודה במקצועיות רבה, נותנת לכם טיפים ויודע לזהות היטב בעיות בחניכיים, חורים או חשד לחורים בשיניים וכו'.

צחצוח יסודי – הקפידו על צחצוח לפחות פעמיים ביום, טרם השינה ולאחר שהתעוררתם. האידיאל הוא לצחצח אותן לאחר כל ארוחה.

צחצוח נכון – רבים לא יודעים איך לצחצח את השיניים כהלכה ולמעשה מאבדים את האפקטיביות שלו. צחצוח יעיל יכלול:

צחצוח (לא אגרסיבי מדי על מנת למנוע פגיעה בחניכיים) של האזור בין השיניים לחניכיים, הן בצד החיצוני והן בצד הפנימי. הצחצוח צריך להתבצע בצורה סיבובית, כלומר במעגלים או בצורה אנכית לכל אורך השן. הצחצוח צריך להתבצע במינימום 2 דקות! לא להתפשר על פחות מכך, שימו לכם אפילו סטופר.

מברשת שיניים – מומלץ להשתמש במברשת שיניים רכה ולא גדולה מדי בראש, המטרה העיקרית היא לנקות באופן יסודי את האזורים הקשים יותר לניקוי, שבהם פוטנציאל הזיהום הוא גבוה. אם זה באזורים בין השיניים, באזור הפנימי, באזור השיניים הטוחנות האחוריות ועוד. אופציה נוספת היא שימוש במברשת שיניים חשמלית שהיא אמנם יקרה יותר אך יש בה תועלות רבות – נמצאה כיעילה בהסרת פלאק, מקלה על פעולת הצחצוח, כשחלקן כוללות גם מספר מצבי ניקוי (נקי, לבן וטיפול בחניכיים) ואף הגדרת טיימר לזמן הצחצוח. ההמלצה היא לרכוש מברשות שיניים של חברות מוכרות בלבד שיעילותן הוכחה מחקרית, כגון: Oral B ו-Philips.

חוט דנטאלי – מוצר פשוט, אך חשוב, באמצעותו ניתן להסיר שאריות של מזון בין השיניים, בייחוד עבור בעלי שיניים צפופות. השימוש בחוט מייעל את הצחצוח. ניתן להשתמש גם בקיסמים דנטאליים.

עזרה ראשונה

במידה ואתם סובלים מדלקת חניכיים עם תסמינים הכוללית כאבים, חניכיים נפוחות, אדומות ומדממות חשוב לפנות למרפאת שיניים לשם אבחון וקבלת טיפול מקצועי, כעזרה ראשונה וכדי למנוע החמרה במידת האפשר עד קבלת הטיפול ניתן לבצע פעולות ביתיות לשם שמירה על היגיינת הפה, כגון:

צחצוח יסודי – תוך שימוש במברשת עדינה באזור החיבור בין השיניים לחניכיים ושימוש במשחה מתאימה נגד דלקות חניכיים (אשר ניתן להשיגה בבית המרקחת ללא צורך במרשם רופא). נמצא גם כי שמן זית יעיל בהפחתת הכאבים וניתן לעסות עימו את החניכיים.

שטיפת הפה – המיסו כפית מלח בתוך כוס מים חמים וגרגרו אותם או חליטת תה מקמומיל, מקווה, בבונג ועוד. חזרו על הפעולה מספר פעמים ביום.

חוט דנטלי – השתמשו במברשת שיניים או חוט דנטלי באמצעותו ניתן להבריש את השיניים באזור הלא כ"כ נגיש בין השיניים לחניכיים.